Introduction to Corporate Chametz

Preface

The Torah forbids retaining any Chametz in our possession over Pesach. In addition, there is a positive commandment to get rid of any Chametz. Chazal further required all Jews to both search for and destroy all Chametz before Pesach, and also to annul any Chametz in their possession.
In the first section we will discuss business owners who have non-Jews frequenting their offices or buildings on Pesach, whether the Jewish owner or landlord is responsible for Chametz that may be brought into the premises. Another discussion is whether workers who are typically fed by their Jewish employer can be allowed to eat Chametz at their place of employment.

Part two discusses the Torah prohibition of benefitting from Chametz on Pesach. This includes benefit derived from Chametz belonging to a non-Jew, such as business transactions or insurance involving Chametz merchandise. Even if an establishment was sold to a non-Jew for the duration of Pesach, the Jewish owner may not benefit from Chametz related profits, or even the mere retention of a job due to Chametz.

Lastly, we will look at the rules of Chametz after Pesach. If a Jew possessed Chametz on Pesach it is forever prohibited for use. What if a delivery of Chametz arrived on Pesach? What if the Jew canceled the order, but it arrived anyway? Must he refuse delivery or can he allow it to remain outside until after Pesach? We shall see that even the mere handling of Chametz can be prohibited, despite the lack of intention to acquire it.

הקדמה
התורה אסרה להשהות חמץ בפסח, והמשהה אותו ברשותו עובר בלאו, שנאמר (שמות יב יט) שאור לא ימצא בבתיכם, וכן נאמר (שם יג ז) ולא יראה לך חמץ. וכן חייבה תורה להשבית ולבער החמץ שנאמר (שם יט טו) אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם.
במשנה ריש פסחים מבואר שיש חיוב לישראל לבדוק את ביתו ורשותו קודם פסח ולחפש אחר החמץ הנמצא בו לבערו בזמן ביעורו. ויש לדון באופן שיש נכרים הנכנסים לרשותו או לעסקו בפסח, איך מתקיימים דיני הבדיקה או הביעור.
ראשית כל, צריכים לבאר מה הדין בחמץ שהכניס עכו”ם לעסק או לבנין של ישראל האם יש בזה חיוב לבערו. עוד צריכים לברר בכה”ג שיש לישראל בנינים המושכרים לנכרים, והישראל בעצמו לא נמצא שם כלל בפסח, האם צריך להזהר שלא יהיה חמץ בתוך הבנינים בפסח או לא.
עוד נבאר בע”ה דין הנאה מחמץ בפסח, כגון ישראל שמוכר עסקו לעכו”ם בפסח, אבל מקבל רווחים מחמת החמץ שיש בו. או למשל אם צריך את החמץ כדי שלא יתבטל עסקו מכל וכל במשך ימי הפסח, שנמצא שהגם שמכר את העסק לעכו”ם, סו”ס הוא נהנה מהחמץ שעי”ז יהי’ לו עסק אחר פסח.
וכן יש לברר מה דין חמץ המגיע לרשותו של ישראל ע”י הדואר (mail) וכדו’, האם יכול לקבלו או חייב מיד לבערו? ומה הדין בישראל הקונה “סגירות” (closeouts) ומגיעים למחסנים שלו הרבה משלוחים של סחורה אף בפסח, והרבה פעמים יש בהם חמץ והוא לא ידע מזה עד אחר פסח: א’, האם עובר עליו משום בל יראה, ב’, אם נחשב חמץ שעבר עליו הפסח ואסור ליהנות ממנו?